פסיפס – כל מה שרציתם לדעת

פסיפס או בשמו העתיק מוזאיקה זו יצירת אמנות שמורכבת מפיסות אבן מסוגים שונים ליצירת תבנית כלשהי. האבנים בדרך כלל משובצות לתוך משטח עם מלט או כל חומר אחר שמחבר אותן יחד. ישנם מקרים בהם יצירת הפסיפס נעשית ללא תבנית. פסיפס שימש בעת העתיקה עבור סוגים רבים של חיפוי אך הבולט מבניהם היה עבור חיפויי ריצפה במבני ציבור שונים, בתי מרחץ, ומבני דת לדוגמת בתי כנסת ועוד רבים. חשוב לדעת שאיכות יצירת הפסיפס נקבעת לפי גודלם של האבנים המשובצות וכאשר נרד ברזולוציית היצירה וגודלם של האבנים קטנה יותר, כך העבודה היא קשה יותר והיצירה נקבעת כיצירה איכותית יותר ומידת המורכבות שלה גדלה לצורך המחשת העיטורים על ידי הכללים השונים והדגשתם על מנת להמחיש את הציור לרמה מושלמת.

צפו בסרטון של עבודות פסיפס שונות:

השאר פרטים ליצירת קשר

ניתן לשים לב שנדגמים בעיצובי הפסיפס השונים כאשר ריצפו רצפות שלמות באבני פסיפס היו לקוחות מספרים שונים של דגמים וכך היו מוציאים אותם מהספר ישר על המשטח אותו הם יוצרים למראה מדויק ככל הניתן. כבר בתקופה הביזנטית ניתן לראות ולשים לב בין יצירות הפסיפס שנעשו בעבר הירדן אל מול היצירות בארצנו היפה והדמיון הרב בן היצירות השונות. יצירות הפסיפס מתחלקות לשלושה תקופות עיקריות של העת העתיקה, ביימי הביניים ואת האמנות המודרנית. יש שלושה סוגים של פסיפסים עיקריים שהם: אבנים טבעיות, יצירת פסיפס מזכוכית וקרמיקה. במאמר זה, יפורט על הסוגים השונים שמשמשים ליצירות אלו והנחיות איך ליצור לבד יצירה מושלמת.

התפתחות הפסיפס בעת העתיקה

הפסיפס הראשון הוא למעשה פסיפס שהחל את דרכו בתרבות המערבית עוד מהמאה ה-6 לפני הספירה. פסיפסים אלה הם חלוקי נחל אשר נמצאו בטורקיה. בתחילת דרכו של הפסיפס יוצרו ועוצבו צורות גאומטריות לא מורכבות ויחד עם השנים התחום התפתח לכדי יצירת פסיפס עם ציוד צבעוני המשלב אבנים טבעיות.

כמו כן, עוד מהמאה ה-3 לפני הספירה החלו האמנים רבים לעסוק בתחום אך לא מאבנים טבעיות כמובן אלא מקוביות משוייפות. מייד לאחר מכן לקראת המאה הראשונה יצירות הפסיפס התקדמו שלב והחלו לשלבם גם בעבודות עיצוב קיר ולא רק ריצפה. ההתפתחות מעניקה שימוש באבני מוזאיקה מסוג טסרה ומזכוכית מה שמאפשר פלטת צבעים עשירה יותר וייצור טסרות זהב.

שילוב של פסיפס בימי הביניים

עם התקדמות הזמנים והפיתוחים השונים, עיצובי הפסיפס (מוזאיקה) עלו מיצירות ריצפתיות ושולבו על קירות ואפילו על תקרות של מבנים שונים. תהליך זה הגיע כתוצאה מכך שקודקס תאודוסיאנוס מנע באיסור חמור הצבת סמלים דתיים על עיצובים המוטמעים ברצפות השונות על מנת לא לגרום לחילול הסמלים. כבר בתקופה הזו טסרת הזכוכית קיבל דומיננטויות רבה בכך ששימש כאבן איתה משתמשים ליצירת עור פנים וידיהם של הדמויות השנויות על גבי היצירות מה שגרם לתיאורים להיות יותר קאנוני מאשר אילוסיוניסטי.

שילוב יצירות פסיפס באמנות המודרנית

שלב מסויים בתקופת כיכובו של הפסיפס בחללים שונים ומחוצה להם זכה גם בירידת האהדה שלו בתקופת הרנסאנס ומיד לאחר מכן, בתחילת המאה ה-18 זכרה לתקופת האדה נוספת שהחלה בהקמת סדנת פסיפס. הסדנה הוקמה על מנת להעתיק יצירות אומנותיות חשובות בעזרת הפסיפס (מוזאיקה) ומיד לאחר מכן החל הביקור הרב וסדנאות פסיס נפתחו גם לקהל הרחב. נפוליאון הידוע גם הוא הקים סדנת פסיפס (מוזאיקה) ב 1804 זו לא היתה סתם סדנאה אלה סדנת מוזאיקה קיסרית. מיד לאחר מחצית מאה ה19 פיתח הדוקטור אנטוניו סאלוויאטי מוונציה את ייצור הפסיפס לתעשייה כולה.

בית המלאכה של הדוקטור אנטוניו סאלוויאטי היה אחראי לכמה מיצירות הפסיפס החשובות של באותה תקופה כמו: מונומנט הנסיך אלברט בלונדון, עמוד הניצחון של ברלין ועוד רבים וטובים שזכרונם נשאר עד ימינו אנו. מיד ולאור ההצלחה נפתח מפעל המוזאיקה בברלין בשנת 1889 שגם הוא זכה לתשואות רבות והצלחה רבה בקרב העולם כולו ולאור ההצלחה נפתח עבורו סניף נוסף (שני במספר) בארצות הברית.

אנו כבר יכולים לראות שבאומנות המודרנית החדשה השימוש בפסיפס הוא חלק בלתי נפרד, וזאת נוכל לראות כאשר זכה לשילוב בלתי נפרד כמו שניתן לראות בתל אביב שמוצגים בעיר שני עבודות אומנות נפלאות ע"י פסיפס מאבנים צבעוניות מעשה ידיו של נחום גוטמן המוצבים בשדרות רוטשילד ובמבואת הכניסה המערבית של מגדל שלום. כך גם אמנים ישראלים רבים וטובים אשר גם הם משתמשים בשילוב פסיפס כחלק בלתי נפרד מהיצירות כמו: דוד וקשטיין ואילנה שפיר.

כאמור בעידן המודרני בו אנו נמצאים, הרעיון לשילוב פסיפס תמונות אשר תמונה המורכבת מתמונות קטנות בעזרת אמצעים טכנולוגיים המאפשרים זאת.

השאר פרטים ליצירת קשר

פסיפס מאבן טבעית

יצירות בסדנאות פסיפס קיימות כבר אלפי שנים. בעבר הקדום עשו שימוש מחומרים בטבע, כמו שיש וגרניט. את החומרים הללו נהגו לחתוך לפיסות קטנות ואז הרכיבו אותם לידי יצירה של פסיפס. איתם היו מקשטים את בתי כנסת, שניתן ליהנות מהמראה שלהם עד היום.  עוד ניתן לראות אומנות זו על קירות ותקרות של כנסיות ומקדשים ואפילו ברחובות עתיקים.

בימינו רוב אומני הפסיפס נעזרים בעבודות בשילוב אבן טבעית. וכדי לחתוך את אבנים אלו הם נעזרים בכלי ידני שנקרא קאטר, שזה צבת, ועוד כלי עבודה שמתאימים לכך. על ידי החיתוך העדין אפשר ליצור מנעד של צורות גאומטריות כמו: משולשים, ריבועים, מלבנים, עיגול וכדומה בהתאם לדוגמא ולמשטח של יצירה.

השלבים השונים בהכנת יצירה בסדנאות פסיפס

סדנת ילדים ליצירת פסיפס

היום יצירות הנעשות בסדנאות פסיפס ולא נחלתן היחידה של אומנים. אנשים רבים אוהבים לעסוק בתחביב זה בשעות הפנאי שלהם, ואחרים גם פונים ללמוד את התחום בחוגים או סדנאות וקורסים כדי ליצור יצירה שהיא בודדת וגם פרקטית כמו: שולחן לחצר, כד פרחים מעניין, עיצוב של מראה ססגונית, עיצוב מסגרות של תמונות, אהילים ועוד. יצירה מפסיפס היא אומנות לכל דבר ועניין. הטכניקה היא מאוד פשוטה וכל אחד מוזמן ליצור בעצמו יצירה אסתטית וליהנות גם מהתהליך המרגיע והנעים הזה וגם מיצירה אישית קסומה ועמידה לאורך זמן.

השלבים העיקריים של יצירה בסדנאות

שלב ראשון – משרטטים את הקו הכללי של הדוגמה שאותה מעוניינים ליצור.

שלב השני – באמצעות דבק פסיפס, שהוא דבק מיוחד לעבודות אבן טבעית מסוג זה, מדביקים את האבנים על המשטח של הדוגמא.

שלב השלישי – לאחר ההדבקה, מורחים מעל חומר שנקרא 'רובה',שתפקידו למלא את הרווחים הין הפסיפסים.

שלב הרביעי – בשלב האחרון מורחים את כל המשטח בחומר שנקרא 'סילר', הוא מעין לכה שהיא מיוחדת לאבנים אלו, היא עוזרת להוציא את הצבע מהאבנים ולאטום אותם מפני חדירה של לחות. צריך למרוח את הסילר פעמיים, בפעם הראשונה לאחר ההדבקה של האבנים ואחר כך לאחר המריחה של הרובה.

השאר פרטים ליצירת קשר

לסיכום:

אצלנו בחברת CAYA עבודות פסיפס ומוזאיקה תהנו ממגוון שירותים שונים החל מעיצוב פנים עם פסיפס, פסיפס על שולחן, פסיפס לאמבטיה ועד לסדנאות פסיפס איכותיות ומעוברות ברמה גבוה למתחילים ומתקדמים. יחד עם זאת תוכלו להנות מגלריית תמונות לרכישה עם מגוון עבודות מהממות מבית CAYA מוזאיקה למעבר לגלריה לחץ כאן!

ניתן ליצור אצלנו יצירות מדהימות, המקבילות לפסיפסים המפורסמים המוצגים בכנסיית 'איה סופיה' באיסטנבול, בכנסית 'סאן ויטאלה' ברוונה שבאיטליה, במאוזולאום של 'גאלה פלאצידיה' באיטליה, בעתיקות פומפיי והרקולנאום, בריצפה הידועה כמפת מידבא אשר בירדן ועוד. בישראל היפה שלנו נתגלו מאות רבות של רצפות פסיפס מתקופות עתיקות שונות, בבתי מרחץ רומיים וביזאנטיים, בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, גתות תירוש, בתים פרטיים ומבני ציבור ועוד. בין הפסיפסים בישראל ניתן לציין את הפסיפסים בעיר הרומית- ביזנטית ציפורי, הפסיפס שבבית הכנסת הקדום בבית אלפא המציג את גלגל המזלות, והפסיפס בבית הכנסת בעין גדי.